סדנאות מחקר ושולחנות עגולים

סדנאות מחקר – מושב ראשון (13:45 – 14:45)

1. סדנה: דילמות אתיות בחינוך ובמחקר בעידן של תמורות טכנולוגיות

פרופ’ מירי ברק¹ ופרופ’ אורלי שפירא-לשצ’ינסקי^2
1הטכניון, ²אוניברסיטת בר אילן

הסדנה תתמקד בשני היבטים הקשורים לאתיקה וחינוך: הראשון, אתיקה של מקצוע ההוראה; השני, חינוך להתנהגות אתית במחקר. בעידן של תמורות טכנולוגיות, אנשי חינוך ומחקר ניצבים בפני אתגרים אתיים מורכבים. בחלק הראשון של הסדנה יוצגו דילמות אתיות, חוצות גבולות לאום, שעלו במהלך מחקרים המבוססים על סימולציות קבוצתיות. דילמות אלו מייצגות חמישה ממדים מרכזיים: אכפתיות כלפי התלמיד, מקצועיות המורה, יחסי קולגות, מעורבות הורים וקהילה, ושמירה על הכללים והנהלים. יוצגו דרכי התמודדות עם האתגרים האתיים בעידן הטכנולוגי באמצעות פיתוח תרחישים המסייעים לפיתוח  קוד אתי עדכני לאנשי חינוך והוראה. בחלק השני של הסדנה, יוצגו דילמות אתיות של חוקרים בתחומי מדע, הנדסה ורפואה. בסדנה יוצג מודל פדגוגי ללמידה מקוונת של אתיקה של המחקר וממצאי מחקר שנערך בקרב סטודנטים לתואר שני ושלישי בטכניון שהראה חשיבות במעבר מלמידה מקוונת יחידנית-תכנית, ללמידה שיתופית-קונטקסטואלית.

2. סדנה: הוראה ולמידה של ביוכימיה באמצעות ויזואליזציות מדעיות – שילוב תובנות מתוך מחקר וניסיון פדגוגי תוכני של מורים

ד”ר בת שחר דורפמן, פרופ’ ענת ירדן ופרופ’ רון בלונדר
מכון וייצמן למדע

מחקרים רבים הראו שויזואליזציות יכולות לשמש כלי הוראה יעיל להבנת תהליכים ותופעות מורכבות ברמה המולקולרית. אולם, קיים פער בין הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות אלו לבין יישומן בפועל בכיתות. השימוש בויזואליזציות כשלעצמו אינו מבטיח למידה – בכדי לשלבן באופן אפקטיבי בהוראת המדעים, מורים צריכים לפתח מומחיות הן בהיבטים הטכניים והן בבחירת השיטות לשילובן בתהליך ההוראה בתחום-התוכן. בסדנא זו נשתף תובנות מתוך מחקר שנערך במהלך קורס מעשי משותף למורי ביולוגיה וכימיה בישראל ובאוסטרליה. במהלך הקורס המורים ערכו סרטוני וידאו תוך שימוש באנימציות ברזולוציה גבוהה ובטכנולוגיית תלת-מימד, המבוססות על ידע מדעי מדויק ועכשווי. המחקר בחן את שיקוליהם הפדגוגיים-תוכניים בנוגע לשימוש בכלי ויזואליזציה. הממצאים, המבוססים על ניסיונם של המורים, ישמשו ליצירת ויזואליזציות המותאמות לשימוש בהוראת המדעים. בסדנא זו נציג דוגמאות לאנימציות המקוריות בטכנולוגיה מתקדמת ולסרטונים הערוכים. ננתח אותן באופן פעיל תוך שימת דגש על היבטים פדגוגיים בשימוש בויזואליזציות ועל השילוב בין תחומי הדעת, כימיה וביולוגיה.

3. סדנה: מודלים בחקירה: בניה בגישות שונות, חקירה והשתתפות במודלים

ד”ר שרונה ט. לוי¹ וד”ר תום ביאליק^2
1אוניברסיטת חיפה, ²מכון וייצמן למדע

תהליך הבניה ושימוש במודלים, חקירתם והשתתפות בהם מהווים ערוץ למידה בו תוצרים חיצוניים ומוחשיים של חשיבה נפגשים עם חשיבתם של תלמידים. במסגרת הסדנה, הנפתחת בהמשגה עיונית ומחקרית של התחום ומסתיימת בדיון, המשתתפים יוכלו לעבור בין מספר עמדות, בהן תתקיים התנסות בשימושים השונים: בניה של מודל בגישת דינמיקת מערכות, בניה של מודל בגישה מבוססת-סוכנים, חקירה של מודל, השתתפות במודל וחקירה משתתפת המשלבת תחושה של כוחות. פוסט-דוקים וסטודנטים המקיימים מחקרים אלה ינהלו פעילות מובנית בעמדה תוך כדי הצגת מחקריהם.

4. סדנה: פיתוח מבוסס machine learning לאפיון אונליין של דינאמיקה של דיון

פרופ’ יפעת בן דוד קוליקנט¹ וד”ר אורן צור^2
1האוניברסיטה העברית, ²אוניברסיטת בן גוריון

תחילה נציג, נסביר ונדגים את המושגים    Machine learning ועיבוד שפה טבעית. נציג את הפרויקט המשותף ואת תהליך לידתו והעבודה יחד. בפרויקט זה אנו בונים כלי שמשקף אונליין את דינמיקת הדיון של קבוצה לא גדולה. נתרגל יחד אנוטציה של דיונים ונציע סכמות לקידוד וזיהוי מאפיינים של השתתפות בדיון, ושל איכות הדיון. אחר כך נדון בפוטנציאל של שיתוף הפעולה בין אנשי machine learning ועיבוד שפה טבעית: בפרט שאלות מעניינות בחינוך בכלל ובמדעי הלמידה בפרט שאפשר לענות עליהן באמצעות שיתוף פעולה כזה.

5. סדנה: שיח פדגוגי פורה בקהילות מקצועיות של מורות: פיתוח מושגי ואנליטי

ד”ר קריסטה אסטרחן¹, הגב’ מרים בביצ’נקו¹  וד”ר דנה ודר-וייס^2
1האוניברסיטה העברית, ²אוניברסיטת בן גוריון

המחקר בשנים האחרונות מדגיש את החשיבות של למידה בלתי-פורמלית של מורות בתוך בתי-הספר, תוך כדי אינטראקציה מקצועית עם עמיתותיהן. מחקר זה מדגים את הפוטנציאל ללמידה הטמון בשיח פדגוגי סביב בעיות מקצועיות (problems-of-practice) כמו גם את האתגרים הרבים המגבילים את הפוריות של שיח זה. בעוד שמחקר רב עוסק מזה כמה עשורים בשיח בין תלמידים בכיתה, שיח בין מורות מהווה תחום מחקר חדש יחסית. בסדנה זו נציג שאלות מחקר, המשגות תיאורטיות ואתגרים מתודולוגיים המאפיינים תחום חדש זה, ונדגים אפשרויות להתמודדות איתם באמצעות הצגה קצרה של שני מחקרים. החלק השני של הסדנה יכלול התנסות בניתוח נתונים משיח מורות בשני מושבים במקביל. בכל מושב נתמקד בגישה אנליטית אחת שפיתחנו לאחרונה על מנת לאפיין ולכמת היבטים מרכזיים בשיח פדגוגי פורה בין מורות בישיבות צוות בתוך בתי-הספר. מושב אחד יעסוק בניתוח סוגי הפעילויות בשיח והשלכותיהם ללמידה מקצועית. המושב השני יעסוק בניתוח מהלכי שיח לשימור הדמוי הצבורי (face-work) וההשלכות שלהם על פוריות השיח.

6. סדנה: על מכונות כביסה וסיפורים: ניתוח וידאו ורפלקציה

פרופ’ מיכל טבח וד”ר אורלי להב
אוניברסיטת תל אביב

הסדנה תעסוק בניתוח נתונים איכותני המבוסס על סרטי וידאו. הסדנא תכיל שני שלבים. בשלב הראשון נעסוק בניתוח וידאו של מספר סרטים קצרים. לאחר מכן, נבחן את הנתונים וננסה לאתר תימות, תופעות, ומודלים החוזרים על עצמם ולהציגן באופן מקורי על ציר הזמן.

7. סדנה: מענה לשונות בין התלמידים בהוראת מדע ומתמטיקה באמצעות גישה הוליסטית ופדגוגיה מכילה

ד”ר אורנית ספקטור-לוי, פרופ’ מיכל ציון וד”ר נורית פז ברוך
אוניברסיטת בר אילן

‘חינוך מכיל’ (Inclusive Education) היא גישה העוסקת בפיתוח היכולת של מערכת החינוך לתת מענה לכל המתחנכים בה. ‘פדגוגיה מכילה’ שואפת להרחיב ולהנגיש מתודות הוראה והזדמנויות למידה הקיימות במערכת, עבור כל התלמידים. כך, בעוד שמדיניות של שילוב מנסה לשלב את כל האוכלוסיות מתוך תפיסה של תיקון החברה ומקבלת את השונות כבעיה שיש להתגבר עליה, מדיניות ההכלה רואה שונות כערך, כהזדמנות שיש לנצל לטובת הלומדים. בסדנה זו נדגים פדגוגיה מכילה בגישה הוליסטית המתייחסת אל הלומדים בארבעה היבטים: קוגניטיבי, חברתי, רגשי וחוש-נועי. נציג מתודות הוראה אשר מטרתן לתת מענה למגוון התלמידים בכיתת המדעים והמתמטיקה – מתלמידים בעלי לקויות ומתקשים ועד תלמידים מצטיינים ומחוננים. יוצגו דוגמאות מתחום הוראת תהליכי חקר בשעורי המדעים ומתודות התומכות בתלמידים בעלי יכולות אקדמיות שונות בכיתת המתמטיקה. נדון בגישה המוצעת, תרומתה לעמדות תלמידים והישגיהם הלימודיים, והתמיכות שיש צורך לספק למורים לצורך יישום ארוך טווח של פדגוגיה מכילה בשעורי מדע ומתמטיקה.

סדנאות ושולחנות עגולים – מושב שני (15:00 – 16:00)

8. שולחן עגול: ייחודיות ונראות: סוגיות בביצוע מחקרים במדעי הלמידה בישראל ומיצובם בזירה הבינלאומית

פרופ’ ברוך שוורץ¹ וד”ר איריס טבק^2
1האוניברסיטה העברית, ²אוניברסיטת בן גוריון

המחקר במדעי הלמידה בישראל בולט בהיקפו ובנראות הבינלאומית שלו ביחס לגודלה של המדינה. מספר המשתתפים הישראליים בכנסים של האגודה הבינלאומית, ומספר הפרסומים בכתבי העת הם מהגדולים ביותר למדינות מחוץ לצפון אמריקה. יחד עם זאת, חוקרים ישראליים חשים לפעמים שקיימים חסמים לביצוע מחקרים “ברוח מדעי הלמידה” בארץ, או לפרסום מחקריהם בכתבי העת הבינלאומיים. בשולחן עגול זה, נדון בסוגיות ובאתגרים הנוגעים לתנאים המקומיים ולעתיד המחקר במדעי הלמידה בישראל. הסוגיות שיידונו יכללו לדוגמא: (1) זיהוי מגמות חדשות במדעי הלמידה בעולם. (2) כיצד ניתן להציג מחקרים מישראל, ובמיוחד מחקרים המתייחסים לאינטראקציה בין חדשנות מדעית-פדגוגית לבין התאמה לשטח, באופן שלא ייתפסו כמקומיים (ולא רלוונטיים) בכתבי עת בינלאומיים? (3) כיצד ניתן להעלות למודעות שקיים מוסר כפול בקביעת הרלוונטיות הגלובלית של מדיניות מקומית (למשל, NCLB, נתפסת כרלוונטית בזירה הבינלאומית, למרות שהיא מדיניות מקומית בארה”ב)? (4) כיצד ניתן לבצע מחקרי עיצוב במערכת החינוך לאור מדיניות המחקר של לשכת המדען הראשי (למשל, שותפות מחקרית עם מורים ומדיניות מחקרי מורה בכיתתה/ו)? (5) האם הפער הקיים בין פיתוח כיוונים חדשים במדעי הלמידה ויישומם במערכת החינוך הוא גדול במיוחד בארץ? (6) האם ניתן/רצוי ליצור בימת פרסום מקומית בעלת הדים עולמיים?

9. סדנה: מטהקוגניציה: הערכה והקנייה

ד”ר טובה מיכלסקי¹, פרופ’ רקפת אקרמן², וד”ר שירלי אברג’ל^2
1אוניברסיטת בר אילן, ²הטכניון

מטהקוגניציה היא תהליך אקטיבי בו הלומד מנהל, מתכנן, מבקר ומעריך ביעילות תהליכי למידה. שליטה בתהליכים מטהקוגניטיביים חיונית להישגיים לימודים בבית הספר ולאחר מכן.  הסדנא תכלול התנסויות פעילות המדגימות את האופן שבו לומדים מעריכים את סיכויי ההצלחה שלהם ובשיטות למדידת איכות הערכותיהם. ההדגמה תכלול מטלות בעלות תשובה מוחלטת ומטלות המאפשרות תשובות מגוונות. יוצגו דוגמאות לאופן שבו ניתן לאמן תלמידים לחשיבה מטהקוגניטיבית, תוך הכוונה לשיפור איכות ההערכה העצמית שלהם. בסיום, תודגם צפייה מודרכת בשיעורים מצולמים, ככלי לפיתוח ידע פדגוגי של מורים בהוראה המטפחת מיומנויות מטהקוגניטיביות אצל תלמידיהם.

10. סדנה: מורים למתמטיקה לומדים באמצעות ניתוח אירועי הוראה

ד”ר מיכל איילון¹ וד”ר אסתר לוינסון^2
1אוניברסיטת חיפה, ²אוניברסיטת תל אביב ומכללת סמינר הקיבוצים

הספרות מצביעה על כך שהכשרה של פרחי-הוראה ומורים, המבוססת על ניתוח אירועי הוראה המזדמנים להם בהתנסות המעשית ובהוראה בפועל, יכולה לתמוך בפיתוח המומחיות בהוראה.

בסדנה נתנסה בניתוח של אירועי הוראה כתובים הלקוחים משיעורי מתמטיקה תוך התמקדות בשתי עדשות שונות: (1) ארגומנטציה ו-(2) שימוש בדוגמאות. הוראה המעודדת השתתפות של תלמידים בפעילות ארגומנטטיבית נתפסת בספרות העוסקת בחינוך מתמטי, ובחינוך בכלל, כמקדמת הבנה ולמידה. שימוש בדוגמאות מגוונות מעודד גמישות בחשיבה וליכולת לרכוש מושגים חדשים.

תוך התמקדות בעדשה מסוימת בכל פעם, נקרא את אירועי ההוראה ונשאל: מה ניתן “לראות” באירוע? כיצד ניתן להסביר המתרחש בו מנקודת מבט מתמטית, מנקודת מבטם של התלמידים, מנקודת מבטה של המורה ומנקודת מבט סוציו-תרבותית? מה היינו עושים אילו היינו נוכחים באירוע במקומה של המורה כדי לקדם את הארגומנטציה (או את השימוש בדוגמאות)? נדון בשאלות אלה וכן באפשריות הלמידה הטמונות בשימוש באירועי הוראה בחינוך מורים.

11. סדנה: התמודדות בכתה ומעברים מטה-דיסקורסיביים: סדנא בניתוח קומוגניטיבי

ד”ר’ עינת הד-מצויינים¹ וד”ר טלי נחניאלי^2
1הטכניון, ²מכללת לווינסקי

הגישה הקומוגניטיבית רואה בלמידה שינוי בשיח, ובלומד – משתתף בקהילת שיח מסוימת. הגישה התפתחה בתחום החינוך המתמטי, אך היא רלוונטית לכל מדעי הלמידה. בסדנא זו נכיר למשתתפים שניים מהמושגים המרכזיים בגישה הקומוגניטיבית: מעברים מטה-דיסקורסיביים וקונפליקטים תקשורתיים. נקשר מושגים אלו לנושא הוראה מעודדת חקירה והתמודדות תלמידים עם בעיות מורכבות. הסדנא תחל בהצגה קצרה של המושגים התיאורטיים, ולאחר מכן נצפה בוידאו של שיעור מתמטיקה, ננתח תכתובים מתוכו במטרה להתנסות באיתור מעברים מטה-דיסקורסיביים וקונפליקטים תקשורתיים, ולדון בהשלכות של אלו להוראה ולמידה בכתה. הסדנא עוסקת במושגים מתמטיים ברמת חטיבת הביניים. אין צורך בידע מעמיק במתמטיקה או בגישה הקומוגניטיבית.

12. שולחן עגול: למידה במסגרות לא פורמאליות

פרופ’ טלי טל¹, פרופ’ אורית בן צבי אסרף²  וד”ר יעל במברגר^3
1הטכניון, ²אוניברסיטת בן גוריון, ³ EdQuest

לסביבות בלתי פורמליות מעוצבות ישנו תפקיד מהותי בחינוך ובהנגשת המדע לציבור. כיום, רוב המבקרים בסביבות מעוצבות כגון מוזיאוני מדע בישראל, הם תלמידי בית ספר.  לצד ההסכמה ביחס למטרה – לעורר בְקֶרֶב צעירים, וצעירות, התעניינות בתחומי ה STEM, מתמודדים החוקרים עם השאלה – האם ללמידה בסביבות מעוצבות תוצאות למידה בממד הרגשי והקוגניטיבי שעשויות לתרום ללמידת מדע משמעותית לאורך זמן?

בשולחן העגול נעסוק בשאלות כגון:

• מהן הנחות היסוד התאורטיות ביחס להגדרת למידה בסביבות מעוצבות?
• מהם עקרונות העיצוב של מרכיבי הסביבה המקדמים מעורבות של הלומד?
• אלו  מתודולוגיות מאפשרות איפיון של האינטראקציות השונות בסביבה המעוצבת- האינטראקציה הפיזית, החברתית, הרגשית והקוגניטיבית?
• כיצד ניתן לאפיין את ההתייחסות של המדריך לסביבה  המעוצבת והשימוש בה במהלך הביקור?
• האם ניתן ליצור מרחבי למידה חווייתיים בתוך בית הספר, כך שיקדמו למידה משמעותית בצורה חווייתית התנסותית?

13. סדנה: שילוב של שיטות machine learning וידע מומחים לניתוח התנהגויות תלמידים בסביבה מקוונת ללמידת מתמטיקה

ד”ר גיורא אלכסנדרון¹, ד”ר ארנון הרשקוביץ², פרופ’ שרה הרשקוביץ^3
1מכון וייצמן למדע, ²אוניברסיטת תל אביב, ³המרכז לטכנולוגיה חינוכית

שימוש בסביבות למידה ממוחשבות להוראת המתמטיקה הפך לדבר שבשגרה. תוך השימוש בסביבות אלו, נאסף – באופן אוטומטי ומתמיד – מידע מפורט המתעד את פעולותיהם של הלומדים במערכת. במקרים רבים, כל פעולה שנעשית במערכת מתועדת (למשל, לחיצה על כפתור, סימון תשובה, הקלדת ערך, הפעלת וידאו, ועוד). ניתוח נתונים אלו עשוי לסייע רבות במחקר בחינוך המתמטי, ולסייע בקידום הלמידה וההוראה.
בסדנה זו, נציג כיצד נאספים הנתונים בסביבה מקוונת ללימוד מתמטיקה ונדגים כיצד ניתן להפיק מהם תובנות שעשויות להיות משמעותיות לתלמידים, למורים ולמפתחי התכנים, בעזרת שיטות של machine learning ו – learning analytics.

14. סדנה: אז מה לעשות עם הבלבול הזה: טעויות (?) של תלמידים, “טעויות” של היסטוריונים והאם אפשר “להלביש” חשיבה היסטורית על חשיבת התלמיד

ד”ר צפריר גולדברג¹, ד”ר נמרוד טל², הגב’ תמר כ”ץ^3
1אוניברסיטת חיפה, ²סמינר הקיבוצים, ³המרכז לטכנולוגיה חינוכית

בסדנה נעסוק באתגר של יישום תובנות המחקר המתרחב לגבי התפתחות החשיבה וההבנה ההיסטורית, לשדה של היסטוריה כתחום דעת וכתחום הוראה בית ספרית. זאת, באמצעות התבוננות על מטלות ותשובות תלמידים בשני מרחבים שונים; הוראה ולמידה אדפטיבית בבית הספר היסודי, והוראה בהכשרת מורים.  ננסה לבחון כיצד ניתן לנתח מטלה מנקודת מבט התלמיד. נעלה השערות לגבי המידע שניתן לדלות מתשובות התלמיד לגבי ההבנה היסטורית האישית והפיגומים שיתאימו לתמיכה בהתפתחותה. וניגע במעמד האמביוולנטי של מחקר הלמידה בהיסטוריה, בין תחום הדעת לבין ההוראה הבית ספרית.